לפני כשלוש שנים השתתפתי בכנס Wisdom בסן פרנסיסקו יחד עם 2500 איש ויותר. הכנס נסב על השאלה כיצד ניתן לשלב את המיינדפולנס בעולם הטכנולוגי המתפתח. בכניסה למקום ישבה נציגה של חברה ולפניה שולחן ועליו חישוקי מתכת. הנציגה הציעה לכל משתתף לבחור את המילה שהוא רוצה להעלות למודעותו ולהתכוונן אליה, והיא מצידה תחרוט את המילה על החישוק הקטן ותלפף סביבו חוט, כך שהמשתתפים יוכלו לתלות את החישוק כשרשרת או כצמיד ולהיזכר במילה שבחרו. שיטה זו נועדה לוודא שהמילה תחדור אל מודעותם של העונדים את החישוק. עמדתי שם ושוחחתי עם עמית למקצוע, והוא ניסה לשכנע אותי לבחור מילה שלא התחברתי אליה, אולם הוא סבר שהיא המילה ה”נכונה” עבורי. בחירת המילה המדויקת מבחינתי לא הייתה דבר של מה בכך לנוכח מילים מתאימות רבות, למשל שמחה, מיקוד, אהבה, מחויבות ועוד. כשניסיתי לברר עם עצמי מה המילה המדויקת בעבורי שתבטא את הנחוץ לי יותר מכול, הבנתי שהמילה היא אומץ (Courage).
הבנתי שעליי להעז ולהקשיב לליבי כדי להצליח להביא את התפיסה שלי לעולם וכדי להצליח לשרת מנהלים, ארגונים ומנהיגים. הבנתי שהשילוב של הקשבה ללב, לחוכמה הפנימית שבתוכי, עם חשיבה רציונלית, יסייע לי להגשים את התפיסה שאני רוצה להביא לעולם.
פגשתי לקח זה פעם נוספת, לאחרונה, כאשר הגעתי לנקודה שבה הרגשתי שאני רוצה לשנות את שם החברה שלי. ההחלטה לשנות את השם נבעה משתי סיבות עיקריות: האחת, שם החברה שלי היה שם משפחתי, ומשמעותו יפה בעברית אך אינה קיימת באנגלית ולכן אינו שם גלובלי טוב מבחינתי (שיקול רציונלי). לצד זה ליוותה אותי תחושה פנימית (שיקול אמוציונלי) שהגיע הזמן להמשיך הלאה ולהיפרד משם משפחתי, מתוך ידיעה שאני עושה הרבה מעבר לעצמי.
התחלתי בתהליך המיתוג, אך לא חשבתי שבחירת שם לחברה היא תהליך מורכב. חשבתי שבוחרים ובזה מסתיים העניין, אך כשניסיתי לבחור שם חדש, הוא לא הגיע בקלות. אמרתי לעצמי שאניח לדבר והשם יעלה מתוכי, ואכן כך היה, אם כי לא במדויק. בזמן מנוחה עלתה במוחי לפתע פתאום המילה Wisdom, והבנתי שמילה זו תהיה חלק מהשם. אף על פי כן, עדיין לא היה ברור לי השם המדויק. נזכרתי בכנס Wisdom שהשתתפתי בו, ובמהלך שיחות עם עמיתים הבנתי שהשם Wisdom to lead הוא השם. מבחינתי החיבור לחוכמה שבתוכנו והיכולת לסייע למנהיגים להתחבר לחוכמה שבתוכם, החיבור בין הלב לראש, הוא הבסיס לעבודתי עם מנהלים ומנהיגים, ובעיניי זו תמצית המנהיגות.
החלטתי שמצאתי את השם ושמחתי, אך אז נוכחתי לדעת שאנשים מסביבי בוחרים שם בדרך אחרת – עורכים ניתוח אנליטי, בוחרים שם או כמה שמות, ושולחים לעמיתים ולמכרים כדי לקבל משוב על בחירתם. תהיתי אם התהליך שבו פעלתי היה מקיף דיו כשהתברר לי שהוא לא דמה לתהליכים של אחרים. עצרתי הכול והתחלתי בתהליך “מסודר”. שלחתי לעמיתים ולמכרים כמה שמות וביקשתי שידרגו אותם. בתחילה שלחתי שני שמות בלבד, ומובן שהעדפתי אחד מהם. היה מעניין להיווכח שמחצית הנשאלים הצביעו בעד השם שאהבתי ומחצית בעד השם השני. למדתי מהתהליך שיש דעות רבות וכי אין תשובה אחת “נכונה” וברורה מאליה.
בתהליך בחירת השם נפגשתי עם חבר ש”נזף” בי על שלא פעלתי באופן מקצועי מסודר. הוא אף הוסיף: “לילד שלך היית עושה את הכי טוב”. מן הסתם אתם מכירים את התחושה שפתאום עולה בכם תובנה עמוקה – הבנתי לפתע שהעסק שלי הוא “הילד” המטפורי שלי, וכשם שבחרתי את השמות לילדיי על פי “תחושת הבטן”, כך עליי לבחור את שמו של העסק שלי כי זוהי הדרך הנכונה עבורי (הרי לכל אחד מתאים תהליך קבלת החלטות שונה). אמנם המטפורה שהעלה החבר בשיחתנו נועדה להפנות אותי לתהליך “מסודר”, אך השפעתה הייתה משמעותית עבורי אם כי באופן אחר מכפי שהתכוון, כנראה.
הבנתי שחוויתי שיעור במנהיגות. לעולם לא נצליח לרצות את כולם ולא כולם אוהבים את אשר אנו עושים, אבל חשוב מכול שנהיה שלמים עם ההחלטה שלנו. מבחינתי, לשם כך נדרש אומץ – אומץ להקשיב לעצמנו, להתחבר לחוכמה העמוקה בתוכנו (Wisdom), לחבר את הראש ללב ולקבל את ההחלטה השלמה והמדויקת ביותר עבורנו, עבור האנשים והארגון שלנו, ולאו דווקא את ההחלטה “המושלמת”.
בחרתי את השם Wisdom to lead מתוך התפיסה שעלינו להיות מסוגלים להתחבר לחוכמה (Wisdom) שבתוכנו ולחוכמה הארגונית של הארגון שלנו כדי להיות מסוגלים להנהיג ולהוביל. ההקשבה היא השלב הראשון, השלב הבא הוא למצוא את האומץ להתוות את הדרך כדי להצליח להביא לידי מימוש את הערך המוסף הייחודי שלנו ושל הארגון שלנו. אשר לי, אני ממשיכה להתפתח ולפתח את יכולתי לסייע לארגונים להקשיב לחוכמה שבתוכם. לשם כך פיתחתי ריטריט חדש להנהלות של ארגונים, שנועד להעמיק את הקשר ואת התקשורת של כל מנהל עם עצמו, עם עמיתיו לצוות ההנהלה ועם המטרה והחוכמה הארגונית שבתוך הארגון, שהיא מעבר לפרט האינדיבידואלי, כדי להצליח להניע את הארגון אל מקומו המדויק עבורו: מקום שבו הארגון מגשים את ייעודו באמצעות השגת תוצאות מרביות במאמץ מזערי (בטאואיזם: Wu – Wei), וכך יוכל להיות חדשני ויצירתי ולהתמקם בחוד החנית של הארגונים המובילים.
